<h1>הבתים — שערי בית המקדש שער חמישי</h1>
<h2>דף כה:</h2>
מצות שמירתו שיהיו הכהנים שומרים מבפנים והלוים מבחוץ. וארבעה ועשרים שומרין אותו בכל לילה תמיד בארבעה ועשרים מקום. והיכן הכהנים שומרים, בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד. בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות בנויות בצד שער העזרה, והרובין היו שומרין שם. בית המוקד בארץ, וזקני בית אב של אותו משמר היו ישנים שם, ומפתחות העזרה בידם. לר"ם. רובין הם הטף הנקראים פרחי כהונה, נער רביא. והר"ם ביאר רובין הם המורדים בקשת, והביאור הראשון יותר נראה.
לא היו כהנים ישנים בבגדי כהונה, אלא מקפלין אותן, ומניחין אותם תחת ראשיהם, ולובשין בגדי עצמן, וישנים על הארץ, כדרך כל שומרי חצרות המלכים לא שיישנו על המטות. אירע קרי לאחד מהם הולך במסבה שתחת הקרקע שהמחלות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו, וטובל, וחוזר ויושב אצל אחיו הכהנים, עד שפותחין השערים בבקר, ויוצא והולך לו. לר"ם.
<h2>דף כו.</h2>
בשחר סמוך לקריאת הגבר לפניו או מאחריו היה בא הממונה, ודופק אל פתח בית המוקד, ששם היו הכהנים ישנים והם פתחו לו. נטל את המפתח, ופתח הפשפש והוא השער הקטן שבין המוקד ובין העזרה, ונכנס לעזרה, ונכנסו אחריו הכהנים. שתי אבוקות של אור בידם, ונחלקו לשתי כתות, אחת הולכת באכסדרה דרך המערב, ואחת הולכת באכסדרה דרך המזרח, והיו בודקין והולכין את כל העזרה, עד שהם מגיעין למקום עושי חביתין, לעשות חבתן. כסדר הזה היו עושין בכל לילה, חוץ מלילי שבת שאין בידם אור, אלא בודקין בנרות הדלוקין שם מערב שבת. לר"ם.
שמירת המקדש מצות עשה. אע"פ שאין שם פחד מאויב ומלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו. שאין דומה פלטרין שיש עליהן שומרין לפלטרין שאין עליהם שומרין. ושמירה זו היא מצותה כל הלילה. והשומרים הם הכהנים והלוים שנאמר אתה ובניך אתך לפני אהל העדות. כלומר, אתה ובניך תהיו לי שומרים. שנאמר ושמרו את משמרת אהל מועד. ונאמר, והחונים קדמה [לפני אהל מועד] מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת הקדש. ואם בטלו שמירה זו, עברו בלא תעשה, שנאמר ושמרתם את משמרת הקדש, ולשון שמירה אזהרה [היא], הא למדת ששמירה זו מצות עשה, ובטול שמירה זו בלא תעשה. לר"ם.
<h2>דף כז.</h2>
והיכן היו הלוים שומרים על חמשה שערי [הר] הבית ועל ארבע פנותיו מתוכו, ועל ארבע פנות העיר מבחוץ, שאסור לישב בעזרה ועל חמשה שערי העזרה חוץ לעזרה, שהרי הכהנים שומרים על שער המוקד ועל שער הניצוץ, הרי שמנה עשר מקום. ועוד שומרים בלשכת הקרבן, ובלשכת הפרוה, ואחורי בית הפרוה. לר"ם.
<h2>דף כז:</h2>
ממונה אחד היה על כל משמרות השומרים, והוא הנקרא איש הר הבית. והיה מחזר על כל משמר ומשמר. ואבוקות דולקות לפניו, וכל משמר ומשמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלם עלך, נכר שהוא ישן, חובטו במקלו. ורשות היה לו לשרוף כסותו. והם אומרים מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שהיה ישן על משמרו.
